כיצד תעשיית הסוכר משפיעה על הבריאות שלנו 

 

אין זה סוד כי לתעשיית המזון השפעה רבה על בחירות המזון שלנו, החל מארוחת הבוקר הזריזה ועד לחטיפים והנשנושים הפופולאריים בכל בית.

לתזונה נכונה השפעה רבה על בריאותנו, בשל כך תחום התזונה הקלינית נחקר רבות במטרה לבדוק מהי הגישה התזונתית האופטימאלית ביותר להורדת שיעורי תחלואה ותמותה ומהם רכיבי המזון אשר מועילים או מזיקים לבריאותנו.

 

על מנת שנדע מהם הרכיבים אשר צריכה מרובה שלהם עלולה להעלות את הסיכון למחלות מטבוליות ולבביות קיימים ארגוני בריאות ותזונה בעולם המפרסמים מעת לעת ניירות עמדה בהקשר לבריאות ותזונה נכונה.

ארגונים כגון: ארגון הבריאות העולמי, ארגון הדיאטנים האמריקאי, ארגון הקרדיולוגים האמריקאי, משרד הבריאות ועוד.

 

לשומן בכלל ולשומן הרווי בפרט היה מוניטין שלילי מאוד בהקשר למחלות לב וכלי דם.

את צריכת השומן הרווי (אשר מצוי במוצרי בשר, דגים, מוצרי חלב וביצים) מומלץ להגביל בתפריט עד ל 10% מסך צריכת הקלוריות היומית ולחולים במחלות מטבוליות מומלץ להגביל עד ל 7% מסך צריכת הקלוריות היומית.

המוניטין השלילי של השומן התקבל בעקבות מחקר "שבע ארצות" אשר פורסם בשנות ה 60 של המאה העשרים, זהו מחקר ידוע וגדול בתזונה אשר ערך הרופא Ancel Keys וקשר לראשונה את הקשר בין צריכת כולסטרול, שומן רווי ומחלות לב וכלי דם.

מחקר זה התקבע בקהילה המדעית ומכאן נסללו ההמלצות התזונתיות להפחתת השומן בתפריט כאמצעי לבריאות ולירידה במשקל.

 

המלצות תזונה אשר נתמכות ע"י קהילות מדע ורפואה ובשילוב משרד הבריאות מקבלות משנה תוקף חזק ומהימן, לא יעלה על הדעת שלארגונים בעלי אינטרסים כלכליים תהיה שליטה או התערבות בכל הנוגע למתווה התזונתי ולבריאות הציבור.

 

ובכן, מצער לגלות שאכן לתעשייה השפעה על ההנחיות התזונתיות החשובות לבריאותנו!

בחודש ספטמבר 2016, כתב העת JAMA פרסם חשיפה לפיה גורמים בתעשיית הסוכר שילמו אלפי דולרים לחוקרים מאוניברסיטת "הרווארד" בשנות ה-60, על מנת שיפרסמו סקירה הממעיטה בחשיבות הסוכר ומפנה אצבע מאשימה לכיוון השומן הרווי בגרימת מחלות לב וכלי דם.

 

המסמכים ששימשו בסיס לחשיפת הפרשה הם חילופי מכתבים בין הנהלת גוף מסחרי בתעשיית הסוכר לבין קבוצת מחקר באוניברסיטת הרווארד, שהתגלו בארכיון.

כתוצאה מהתשלום והעבודה של החוקרים מ"הרווארד", פורסם ב-1967 מאמר בנושא, שקבע חד-משמעית כי הפחתת כולסטרול ושומן רווי הם המהלכים התזונתיים הנדרשים כדי למנוע מחלות לב. המאמר, שקבע למעשה כי אין השפעה לצריכת סוכר על מחלות לב, היה מבוסס על סקירת מאמרים שהגוף המסחרי סיפק לחוקרים, ולא על בחינה אובייקטיבית ועצמאית.

כמו כן נתגלה כי בשנת 1964 בכירים בגוף בשם Sugar Association דנו בהשקת קמפיין נגדי כדי לתת מענה למה שכונה "גישות שליליות לסוכר", שצצו באותה תקופה, בעקבות פרסומיהם של מחקרים שונים שהצביעו על הקשר שבין סוכר למחלות לב.

 

פרופ' מריון נסטלה, חוקרת תזונה ומבקרת של תעשיית המזון מאוניברסיטת ניו-יורק, ציינה באחד ממאמריה כי במשך שנים מדענים, רופאים ובכירים במערכת הבריאות מיקדו את הדרישה בצורך להפחית שומן רווי מהתפריט היומי והטיפו להתרחק ככל האפשר משומן - אבל לא התייחסו לסוכר.

 

אז לאחר שחשפנו את הסוכר במערומיו וידוע הקשר בין צריכת סוכרים פשוטים לעליה במשקל,  מחלות סוכרת, לב וכלי דם.

כמה סוכר בטוח לצרוך בתפריט?

 

 

בארגון הבריאות העולמי WHO) ) ממליצים להגביל את צריכת הסוכר היומי בתפריט עד ל 10% מסך הצריכה הקלורית היומית

המשמעות היא: עד 6 כפיות סוכר פשוט ביום!

 

מהו סוכר פשוט? סוכרוז (סוכר לבן), פרוקטוז (סוכר פירות), גלוקוז, סירופ תירס אשר מופיע גם כ HFCS, סירופ מייפל, סירופ לתת, דבש, דקסטרוז, מלטוז, דקסטרין ומלטודקסטרין.

 

היכן יש סוכר במזון שלנו? ביוגורטים, פירות, מוצרי חלב, רטבים, חטיפים מתוקים, עוגיות, מיצים ושייקים למיניהם ולעיתים במזונות שלא נצפה למצוא בהם סוכר כגון לחם.

כדי לעזור לנו להפחית סוכר בתפריט, משרד הבריאות חוקק חוק בשנת 2010 הקרוי "חוק הסוכר" ובו

חובת היצרן לדווח על כמות הפחמימות והסוכר הפשוט ל- 100 גרם מוצר מזון.

הבעיה היא שלא אוכפים את החוק ולא תמיד היצרן מציין את נוכחות וכמות הסוכר הפשוט במזון.

על מנת לתרגם את כמות הסוכר במוצר לגודל כפית, 5 גר' של סוכר פשוט במוצר המזון הנו שווה ערך לכפית.

במנת פרי כדוגמת תפוח, אגס, תפוז יש 15 גר' של סוכרים שהנם שווה ערך ל 3 כפיות סוכר, ביוגורט רגיל לא ממותק יש 2 כפיות סוכר. מקור הסוכר הוא סוכר החלב – הלקטוז, ביוגורטים ממותקים כמות הסוכר תגיע ל 4-5 כפיות ולכן ההמלצה לצרוך יוגורט ללא תוספת פרי וסוכר מוסף.

 

לסיכום: חשוב מאוד להיות ערניים ומודעים לשינוי בהנחיות התזונתיות מעת לעת, כאשר אנו מעוניינים להוסיף מוצר מזון חדש לתפריט יש לבדוק את נוכחות הסוכרים הפשוטים ולדבוק באופן כללי במזונות טבעיים ופחות מעובדים.

 

 

 

 

 

 

 

 

מירי חדד – המרכז למניעת השמנה ותזונת ספורט | קליניקה בתל אביב: מרכז טיפולי 'תנו אות' אבן גבירול 2 | קליניקה בחדרה: מרכז בסט מדיקל, שערי חדרה   |  050-3082424   |   miri@mirihadad.com

מירי חדד - המרכז למניעת השמנה ותזונת ספורט

Mועדון הMאמנים והDיאטניות