​סיכום כנס הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, יוני 2017

מאת: מירי חדד, דיאטנית קלינית וספורט ומנהלת המרכז לתזונה

מסרים חשובים מעולם החקלאות והתזונה בישראל

מושב קיימות

מושג שחשוב להכיר: קיימות! Sustainability

קיימות היא היכולת שלנו לקיים מצב לאורך זמן וברווחה טובה. דר' מידד קיסינג'ר אשר חוקר את מדעי הקיימות מסביר על חקר שלושה היבטים חשובים בתחום זה:

ההיבט הצרכני – כיצד אנשים צורכים מזון? מהרשתות השונות, מהחקלאי ישירות, דרך בישול בייתי או קנייה בלעדית של אוכל מוכן וכדומה.

ההיבט הביו פיזי – כמה תשומות אנרגטיות יש במחזור החיים של מוצרים כמו בקר, חלב ועוד. כלומר מה מתבזבז עד שאותו מזון מגיע אלינו לצלחת. למשל בהיבט הזה חוקרים כעת מה הפוטנציאל להזין כמה שיותר אנשים במידה ומוותרים על צריכה של בשר בקר לטובת מזונות מן הצומח.

הקיימות הבין האזורית – כיצד מדינות סוחרות ביניהן במשאבי האנרגיה הקיימים.

כיום, אנשי מדע רבים מקדישים את מרצם לייעל תהליכי אנרגיה לשמירת כדור הארץ שבו אנו חיים. כיצד האוכל שאנו אוכלים פוגע במשאבים של כדור הארץ? ניקח לדוגמא את תעשיית הבשר.
על מנת להעמיד את מנת הבשר בצלחת שלנו מידי יום יש לדאוג ל:

1. ביות החיות במשקים

2. דגנים ופולי סויה- כשליש מהתבואה שאנו מגדלים הנה לצורך הזנת בעלי החיים

3. חומרי הדברה ודשנים

על כל 15 גר' חלבון שהפרה מספקת לאדם יש להאכיל אותה ב 100 גר' חלבון צמחי.

תושבי אירופה צורכים בשר פי 3 מתושבי הודו, אם כל העולם יצרוך כמות כזו של בשר נזדקק ל 3 כוכבי לכת!!

מושב חקלאות

בישראל 10,000 חקלאים פעילים בגיל ממוצע של 65 שנים.

מס' החקלאים משנה לשנה יורד, בד בבד השטחים המיועדים לחקלאות עוברים הסבה לבנייה, עקב העלייה באוכלוסייה. מדינת ישראל מונה כיום כ 8.7 מיליון תושבים, מה יקרה כאשר נגיע ל 15 מיליון תושבים??

המדינה לא תצליח להאכיל את תושביה! לא ניתן יהיה להשקיע משאבי אנרגיה רבים ביבוא בקר. הפתרון נעוץ בהשקעה של מזון צמחי – פירות וירקות. החקלאים מבצעים מס' רב של ניסויים בירקות ובפירות שאנו אוכלים לשם השבחת הזנים והעלאת הערך התזונתי של המזון הצמחי החשוב. באחד הניסויים האחרונים מדעני מכון וייצמן גילו שחשיפה של הענבים שאנו אוכלים לטמפ' נמוכות, כמו במקרר הביתי שלנו תורמת לביטוי גנים המשפרים את הערך התזונתי של הענבים. ההנחה ששימור פירות וירקות מסוימים בתנאי קירור תפגע בערכם התזונתי – היא לא בהכרח נכונה.

מושב ביטחון תזונתי

30% מהמשפחות בישראל אינו מסוגלות לצרוך סל מזון בריא! כל בן רביעי מתחת לקו העוני חולה במחלת הסוכרת.

משנת 2001 מחירי המזון בישראל עלו בכ 50%, זהו שיעור העלייה הגבוה ביותר במדינות ה OECD.

עם זאת יש נתון חיובי אחד – אנחנו המדינה היחידה ב OECD אשר מפקחת על מחירי המזון.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הצפי הוא שבעוד 40 שנה, בשנת 2037 נגיע למניין אוכלוסין של 20 מיליון, מה שיצריך מאתנו לייצר עוד הרבה מאוד מזון, מצד שני מדינת ישראל הולכת ומתחממת כך שאקולוגית לא יהיו לנו המשאבים הדרושים להזין הרבה אנשים.. לא יהיו משאבי מים מספקים, שטח לחקלאות ועוד. המטרה כעת היא למצוא פתרון שיספק הזנה מקסימאלית עם מינימום משאבים.

סל המזון הבסיסי הבריא מכיל ברובו מזון מהצומח ומעט מזון מן החי כגון ביצים ו.. שמנת.

היות וישנן הרבה מזונות חשובים אשר לא נכנסו לסל, משרד הבריאות והיחידה לתזונה מנסים לפעול לשינוי חקיקתי בנושא זה. אין כעת אופק חיובי, אבל עם התמדה בפעילות ומודעות לנושא אנו תקווה שממשלת ישראל הנוכחית והעתידה לבוא לא תשכח להשקיע בבריאות של תושביה.